מזון בעלי חיים – על טעם ועל ריח יש ויכוח?
ושוב, ברגע שאנו מתיישבים לארוחת הערב, כלבנו האהוב מתייצב גם הוא, במבט נוגה ויללות שבר הוא מתחנן לפיסת מזון מהמטעמים אשר על השולחן, מי יכול לעמוד בפני 
העיניים המתחננות והרי גם הוא חלק מהמשפחה. לאחר דקה של תחנונים, חיית המחמד ה”מורעבת ” שלנו מתכבדת במאכלים שונים ומשונים.
מחפשים וטרינר בת ים
דבר ראשון, האם זה טוב? חינוכית, למי שלא מפריע שבעל החיים שלו משתתף באופן פעיל ווקאלי בארוחה, מילא, אבל מה עם הצד הבריאותי? האם יכול להיגרם נזק לבעל החיים האהוב שלנו כאשר אנו נותנים לו מאכלים משולחננו?
אך התשובה היא חד משמעית כן.
לא מדובר רק על קלקול קיבה בעקבות מזון מתובל (אני נוהג לומר שמזון ש”עושה לנו שמחה בפה” עושה לחיית המחמד שלנו “שמחה בבטן”.) חלק מהמזונות שאנו אוכלים עלולים לגרום לבעלי חיים אחרים נזק רב, הרעלות ואף סכנת מוות.
חלק מהמזונות אותם אנחנו אוכלים בהנאה רבה מכילים כימיקלים המסוכנים לחית המחמד שלנו.
רכזנו פה כמה מהדוגמאות היותר נפוצות:
שוקולד: לא פעם כאשר אני מסביר לבעלי חיות המחמד על אסור ומותר בעולם הקולינארי של בעלי החיים. כאשר מגיעים לשוקולד עולה הנקודה שזה צ`ופר מצוין לחיות המחמד אבל עושה להם תולעים. רבותי, אין כל קשר בין שוקולד לתולעי מעיים ואילו היה. חובב שוקולד שכמותי היה נאלץ לחלוק את חייו עם מספר לא מבוטל של “חברים” בבני מעיו. אך במתן שוקולד לחיות מחמד טמונות סכנות אמיתיות. בשוקולד קיים מרכיב הנקרא תיאוברומין,חומר ממשפחת המטילקסנטינים, החומר הוא קרוב של קפאין ואחראי על ההרגשה הטובה שהממתק הזה נותן לנו. וכן על תחושת ההתמכרות לשוקולד שחלק מהאנשים חווים.
בצל: בבצל וכרישה (גם בשום אך פחות) קיים חומר אחר בעל סכנה לבעלי חיים. שמו של החומר הוא תיאוסולפט וכאשר הוא נספג למחזור הדם של בעלי חיים שונים כגון כלבים וחתולים הוא גורם למצב הנקרא “אנמיה המוליטית”.
מה המשמעות?
המשמעות היא שתאי הדם האדומים מתפוצצים למעשה בעודם משייטים בכלי הדם. הפגיעה היא הן מהמחסור החמור הפתאומי בתאי דם אדומים האחראים על הסעת החמצן בתוך הגוף. והן ממרכיבים שונים הנשפכים החוצה מהתאים הניזוקים וכאשר הם זורמים בגוף מחוץ לתאים גורמים לפגיעה חמורה נוספת. בשלבי ההרעלה הראשונים בעל החיים יראה סימני חוסר נוחות, הקאות ושלשול. בהמשך תתפתח חולשה קיצונית ונשימה שטחית ומהירה בפה פתוח. כאשר בעל החיים משווע לחמצן אך אין תאים שיסיעו את החמצן הנשאף מהריאות לחלקי הגוף השונים. ההמוגלובין שנשפך מהתאים הפגועים יצבע את השתן של בעל החיים המורעל והוא יקבל מה שנקרא “צבע בירה” כלומר חום כהה מאוד. אותו המוגלובין (למעשה מרכיבים שלו שמתפרקים אך לא ניכנס לזה) גם יצבע את שאר הרקמות ויוביל למצב שאנו מכירים כצהבת.
מזון בעלי חיים – על טעם ועל ריח יש ויכוח? חשוב לזכור כי הרעלה עלולה להתרחש ממאכלים המכילים בצל. לדוגמא מקרה של חתול שהגיע במצב של אנמיה המוליטית, במשטח הדם שלו נמצאו בשפע גופיפים הנקראים “גופיפי היינץ”. האחרונים מופיעים לרוב בהרעלות הקשורות בין השאר לאכילת בצל אבל הבעלים טענו שלחתול לא היה כל קשר לבצל. לאחר תחקור נוסף התברר כי הם האכילו אותו באהבה רבה בכבד קצוץ משובח ונחשו מה היה באותו כבד קצוץ…
השאר תגובה